דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך נב גיליון 2, ינואר 2018
רשימת מאמרים
ניר רוזמן
ברק אריאל
סיגל אופנהיים שחר
ענבל לם
גוסטבו מש
אסנת רובין
נורית נוביס־דויטש
רבאח חלבי
חנה כץ
חן ליפשיץ
יעל שמריהו־ישורון
גיא בן פורת
ניבי גל־אריאלי
איתי בארי
ערן ויגודה־גדות
אמנון רייכמן
באדי חסייסי
דיויד וייסבורד
אפרת שהם
נעם חביב
ענת זליג

"באנו לשנות": גרעיני התיישבות בערי פריפריה

יעל שמריהו־ישורון , המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית אוניברסיטת בן־גוריון בנגב באר שבע, yael7718@gmail.com
גיא בן פורת, המחלקה לפוליטיקה וממשל אוניברסיטת בן־גוריון בנגב באר שבע, gbp@som.bgu.ac.il

מחקר זה עוסק במדיניות ההתיישבות של גרעיני עמותות בערי הפריפריה בישראל ובבחינת היחסים בין המדינה ומוסדותיה לבין המתיישבים והתושבים הוותיקים. כדי להסביר את המדיניות ואת השלכותיה השתמש המחקר במושגים של הנדסה דמוגרפית וג'נטריפיקציה. מושג ההנדסה הדמוגרפית מתייחס למדיניות מכוונת של התיישבות שנועדה לחזק את שליטת המדינה באזורי הספר. ג'נטריפיקציה היא מושג שהתייחס במקור לכניסה לא מתוכננת של אוכלוסיות ממעמד בינוני־גבוה לשכונות עוני והשפעתן על השכונות. הג'נטריפיקציה מיוחסת לרוב למניעים כלכליים ולכוחות השוק, אבל בשנים האחרונות מוקדשת תשומת לב מחקרית לתפקיד המדינה בתהליך. מחקר זה מציע מניע התיישבותי חדש שטרם נחקר בתופעת הג'נטריפיקציה, והוא המניע האידאולוגי. נטען כי תהליכי ג'נטריפיקציה מתרחשים גם במקרה של התיישבות של קבוצות אוכלוסייה חזקות בערי הפריפריה ממניעים אידאולוגיים. התיישבות זו משמשת כאסטרטגיה מדינית בהנדסה דמוגרפית לחיזוק ערי הפריפריה, ולפיכך היא מקבלת תמריצים ועידוד מן השלטון המקומי והמרכזי. המחקר בוחן את השלכותיה של התיישבות זו ואת מערכות היחסים הנוצרות בערים בין "מקומיים" לבין "מהגרים". לצורך המחקר נערכו ראיונות עומק עם 60 מרואיינים - קובעי מדיניות, חברי גרעינים ותושבים ותיקים - וכן נותחו מסמכי מדיניות העוסקים בקהילות ובפיתוח הנגב. מניתוח הראיונות והמסמכים התגבשו והתחדדו תמות מרכזיות העוסקות בתיאור המפגש בין האוכלוסיות, מפגש שנוצר מן החיבור בין ג'נטריפיקציה אידאולוגית לבין הנדסה דמוגרפית. התמות כוללות פערים בין חברי הגרעינים, קובעי המדיניות והתושבים המקומיים בכל הנוגע לתפיסה של הגדרת הבעיה בערים ופתרונה, למאבק על הזכות להיקרא "ציוני" ועל סטטוס החלוציות, לתחושת זרות עמוקה לנוכח פערים פריפריאליים־עדתיים בין האוכלוסיות ולתחושות אמביוולנטיות כלפי ההתיישבות.
גיליונות אחרונים
הודעות
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015