דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך נג גיליון 2, נובמבר 2018
רשימת מאמרים
היידי מ' לויט
סו ל' מוטולסקי
פרדריק ג' וורץ
סוזן ל' מורו וג'וזף ג' פונטרוטו
ליאת קוליק
אבתסאם ברכאת
ענת הרבסט-דבי ועמית קפלן
אלעזר בן לולו
מירב פרץ
בתיה רודד
איירין רזפורקר-אפפלד וליפז שמוע-ניר
דוד לוין
עידית כ"ץ ורינת כהן

Tracking and Social Objection in Israel

Merav Perez

This article focuses on the stories of conscientious objectors from Israel's social periphery, suggesting that their refusal to serve in the military reflects a form of social objection – resistance to being tracked into inferior positions in the army and in society. This conceptualization undermines the common perception, which views military service as a unique path for social mobility, and exposes the damage, both in practice and symbolically, caused to the disempowered by military stratification mechanisms.
The social objection is comprised of two discourse types. The first is an explicitly articulated objection to the military's selection and tracking system. Avoiders of this type continue to nurture feelings of estrangement, grudge, and criticism toward the military, even afterwards. The second discourse is made up of reserved social objectors, who object to military tracking in real time, yet express reservations in hindsight, in the form of guilt, regret, shame, and re-adoption of military dictates.
Each of these two discourses involves varying amounts of resistance and conformity, and demonstrates the trap in which the disempowered find themselves in their relationship with the army and the state. On the one hand, they may experience the military system as unrewarding, discriminating, and humiliating, and vehemently refuse to be part of it. On the other hand, their non-service threatens their position within the national collective, which makes them frame their choice, in retrospect, as an undesired disruption in their life course, thus preserving the idea of military service as a meaningful, rewarding experience. Despite this duality, military service avoidance in the social periphery is revealed as a form of social protest – through its circumstances, tactics, and intentions – demanding equal opportunities, just distribution of collective resources, and above all – social recognition.
גיליונות אחרונים
הודעות
איך משאירים חרדיות באקדמיה? הסטודנטית הביא הביתה מאמר עם המילה אבולוציה- בעלה התנגד שתחזור ללמוד

דה מרקר

5/10/2018
מחקר שפורסם בכתב-העת מגמות, בהוצ' האונ' הפתוחה ומכון סולד, בנושא אלימות פיזית בין בני-זוג (ונערך בשיתוף עם האונ' העברית)

פורסם בגלי צה"ל בתכנית משפחה גרעינית

3/6/2018
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015