דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך נג גיליון 1, יוני 2018
רשימת מאמרים
עודד מקדוסי
רונן מנדלקרן
חנה איילון
אייל בר־חיים
יוסי שביט
אברהם יוגב
עודד מקדוסי
עדי ספיר
גילי דרורי
ליאור בסרמן־נבון
סמדר נוי
גבריאלה קאשי־רוזנבאום
ענבל אסתר סיקורל
דורון טימור

Redefining the Impact-Factor [?]: Female Scholars who Practice Public Academia and Social Activism

smadar.noy21@gmail.com
kashyg@netvision.net.il
inbalci@gmail.com

A long-standing debate revolves around the social obligations of academic institutions, and whether academics should be required to engage in social activism. This article contributes to the discussion by considering the perspectives of 27 female activist academics from the fields of humanities and social sciences, who were interviewed for this study.
The interviewees suggested an alternative view of the role and mission of academic institutions – one which included a committed attitude towards social involvement and change. The interviewees sought to empower social minorities and to change the academic institutions "from inside." In many interviews there was a strong connection between the interviewee's academic discipline and her activism. Prominent motivations that were described were early socialization to social involvement, and a strong belief that activism is part of their academic missions. Some of the interviewees emphasized feminist theory as being the basis of that belief, a viewpoint that had been cemented during their student days. It appears that the responses to the interviewees' activism can be divided into two main types, depending on the character of specific academic departments: predominantly male departments tend to support institutional thinking, and often respond negatively, marginalizing the interviewees' research interests and activities; in departments that are predominantly female and tend to support feminism and reflexive research, the academic activism is usually welcomed. However, further empirical support is needed to confirm this finding.
The article ends in a discussion in which we present some aspects regarding the question of whether public-academia practices should be regarded as relevant criteria for academic promotion.
גיליונות אחרונים
הודעות
איך משאירים חרדיות באקדמיה? הסטודנטית הביא הביתה מאמר עם המילה אבולוציה- בעלה התנגד שתחזור ללמוד

דה מרקר

5/10/2018
מחקר שפורסם בכתב-העת מגמות, בהוצ' האונ' הפתוחה ומכון סולד, בנושא אלימות פיזית בין בני-זוג (ונערך בשיתוף עם האונ' העברית)

פורסם בגלי צה"ל בתכנית משפחה גרעינית

3/6/2018
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015