דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך ל גיליון 4, דצמבר 1987
רשימת מאמרים
סורל קאהן
נח לוין-אפשטיין ומשה סמיונוב
יצחק פרידמן ואילה לוטן
דפנה יזרעאלי ואפרים תבורי
שולמית רביב
רונית פלוטניק וזהבה אוסטרויל
אלי קוזמינסקי

עולמו של המורה כמנבא שחיקתו הנפשית.

יצחק פרידמן ואילה לוטן

הלחץ שבו נתונים המורים והשחיקה הנפשית של המורים הם נושאים בעלי עניין ציבורי ומקצועי גדל והולך, והם נחקרו בשנים האחרונות באופן נמרץ ביותר (landsman,1978; Serrin ,1979; Redd, 1979; National Education Association,1979) התופעות הגלויות של שחיקת המורה הן בדרך־כלל תגובות חריפות של כעם, חרדה, אי־שקט, דיכאון, עייפות, שעמום, ציניות, תחושת אשמה, תגובות פסיכוסומטיות, ובמקרים קיצוניים— גם התמוטטות נפשית. מורים שחוקים נוטים לזנוח לחלוטין את הכנת שיעוריהם, נוהגים בקשיחות ובנוקשות כלפי תלמידיהם, מגלים סיבולת נמוכה למצבי תסכול בכתה, חשים עייפים נפשית וגופנית, ומגלים מחויבות נמוכה לעבודת ההוראה ולענייני התלמידים .(Maslach ,1976 ;Cherniss ,1980 ;Farber and Miller ,1981) פרוידנברגר (Freudenberger ,1974) היה הראשון שטבע והגדיר את המונח ״שחיקה״, כביטוי לתגובתם של עובדים במרכזי־בריאות, לבעיות הנגרמות להם כתוצאה מעומס־יתר בעבודה וממגע ממושך עם מטופליהם. הוא ניסח לצורך זה ביטוי חריף במיוחד המסמל כישלון, בלייה או סחיטה, הנובעים מהעמסת־יתר של תביעות על ,(Burnout) האנרגיה, על המקורות או על העוצמה הנפשית של העובד. הוא סבר, שאנשים העובדים בשירותי אנוש מוצאים עצמם תחת לחץ גובר להצליח בתפקידם, תובעים מעצמם מסירות ומאמץ מוגברים, עד שבסופו של דבר הם כורעים תחת הנטל ו״ונגמרים״. פרוידנברגר הגדיר מושג זה כ״מצב של עייפות והתרוקנות הכוחות הפיסיים והנפשיים; מצב של התבלות כתוצאה משאיפה מוגזמת להשיג מטרות בלתי־ריאליות, שהוצבו על־ידי האדם עצמו, או שהן חלק מן הערכים של החברה״. חוקרים אחדים מגדירים את השחיקה הנפשית כמצב המורכב מליאות ותשישות נפשית, היעדר הגשמה אישית ודה־פרסונליזאציה של המטופלים על־ידי איש המקצוע הנשחק (Maslach and Jackson, 1981: Pines and Aronson ,1981) אחרים מגדירים את השחיקה הנפשית כאיבוד הדרגתי של האידיאלים, המרץ והתכליתיות, כהתפתחות ניכור כלפי המטופלים וכלפי סביבת העבודה .(Berkeley Planning Associates, 1977; Edelwich and Brodsky, 1980)
גיליונות אחרונים
הודעות
קול קורא לגיליון נושא: חדשנות ויזמות טכנולוגית וחברתית במדינת הסטארט-אפ

7/14/2019
קול קורא לגיליון נושא: מקומות קדושים ב"ארץ הקודש"

4/10/2019
"זה בסדר שאישה משכילה יותר מגבר, אבל לא שהיא בעבודה קבועה והוא מתנדנד"

3/18/2019
איך משאירים חרדיות באקדמיה? הסטודנטית הביא הביתה מאמר עם המילה אבולוציה- בעלה התנגד שתחזור ללמוד

דה מרקר

5/10/2018
מחקר שפורסם בכתב-העת מגמות, בהוצ' האונ' הפתוחה ומכון סולד, בנושא אלימות פיזית בין בני-זוג (ונערך בשיתוף עם האונ' העברית)

פורסם בגלי צה"ל בתכנית משפחה גרעינית

3/6/2018
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015