השפעתם של רשתות מדיניוּת ושל השיח הפוליטי־ציבורי על עיצוב המדיניות לקידום ילדים ובני נוער יוצאי אתיופיה בישראל
חנה כץ , בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית אשקלון, chenl@erech-nosaf.co.il חן ליפשיץ, המחלקה למנהל ולמדיניות ציבורית מכללת ספיר שער, chanak@mail.sapir.ac.il
המאמר עוסק בהבנת השפעתו של השיח הפוליטי־ציבורי על אחד ההיבטים של רשת המדיניוּת לקידום תלמידים יוצאי אתיופיה בישראל — מדיניות של השקעת חסר בתכניות לטיפוח מצוינות לעומת השקעה גבוהה במיוחד בתכניות לתגבור לימודי של תלמידים תת־משיגים. הבנת השפעתו של השיח על המדיניות היא בעלת חשיבות ציבורית בשל היחס שבין ממדי ההשקעה הציבורית רחבת ההיקף בתלמידים התת־משיגים לבין רמת הישגיהם הנמוכה והעקיבה לאורך השנים. הבנת התופעה מעוגנת בהבנת היחסים בין חלק מן השחקנים ברשת המדיניוּת ברמה הארצית. בבסיס המאמר עומדת הטענה כי מדיניות ההשקעה בתכניות תגבור לימודיות לתלמידים יוצאי אתיופיה היא בין היתר תוצר של השיח הפוליטי־ציבורי של רשת המדיניוּת ובתוכה עצמה.
ההסבר המוצג במאמר מבוסס על סקירה וניתוח של דוחות מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתבו לוועדות הכנסת. דוחות אלו משמשים בין היתר בסיס לדיוני הוועדות ומשפיעים על עבודתן. הדוחות הם מקור מידע עצמאי בעל חשיבות, אך לא בלעדי, עבור חברי הכנסת. ההסבר מאיר את שורשי המדיניות וממפה את מקורות הידע המחקרי של שיח המדיניות הפוליטי־ציבורי. כמו כן הוא מצביע על חלק משחקני הידע ברשת המדיניות הטווה את הבסיס ואת הלגיטימציה למדיניות הנחקרת במאמר זה. ניתוח הדוחות מצביע על שיח מדיניות המתמקד בקשיים ומובל על־ידי גופים ממשלתיים, ארגוני מגזר שלישי וחוקרים מן האקדמיה וממכוני מחקר אחרים. שיח זה משפיע על תהליך גיבוש המדיניות בנושא קידום תלמידים תת־משיגים ואחרים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, על בחירת התכניות עבורם ועל התקציבים המוקדשים להם. שינוי המדיניות הנוגעת להשקעה החינוכית בתלמידים יוצאי אתיופיה, כך שתכלול גם השקעה רחבה יותר בתכניות למצוינות, כרוך בשינוי השיח. מסקנת המאמר היא שהצעד הראשון להרחבת ההשקעה בתכניות למצוינות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה צריך להיות ביצירת שינוי במעגל ההשקעה באמצעות הוספת נרטיב של מצוינות לשיח.
|
|
גיליונות אחרונים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
