דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך נד גיליון 2, דצמבר 2019
רשימת מאמרים
פנינה דולברג
גלית קליין
זאב שטודינר
ג'פרי קנטור
בן מולוב וחיים לביא
שלומית אהרוני ליר
הודל אופיר
לימור ויצמן-שגיא ויוסף שורצולד
סוזי בן דורי ואדריאנה קמפ
שלומית מנור
יעל פוניזובסקי־ברגלסון
סיגל אשתר
יעל דיין
דורית רואר־סטריאר ונירה ואלה
מרים עבד אל רחים
יוספה טביב כליף
חאלד חג'אזי
אמל נסיר־שלופה ויוסי הראל־פיש
דניאל מונטרסקו ונטלי לוי
יונתן אריה אלקינס
מרים שיף
אתי אהרוני
שרית פרנס גולדברגר ועידית ויסלר-מאמו

בחינת התוקף האמפירי של תאוריית האיום הבין-קבוצתי על התייחסות שוטרים לקבוצות מיעוט בישראל

לימור ויצמן-שגיא ויוסף שורצולד

התוקף האמפירי של תאוריית האיום הבין-קבוצתי (Stephan, Ybarra, and Rios, 2015) נבחן במאמר זה בנוגע לאופני ההתייחסות של שוטרים לארבע קבוצות מיעוט בחברה הישראלית: ערבים אזרחי ישראל (ערבים), חרדים, עולים מברית המועצות לשעבר (רוסים) ועולים מאתיופיה (אתיופים). יהודים ישראלים ילידי הארץ שאינם חרדים (ישראלים) שימשו קבוצת השוואה. לפי התאוריה, איום נתפס מפני קבוצה מעורר תגובות שליליות כלפיה, וככל שהוא מתעצם, התגובות מוקצנות. בתאוריה הוגדרו שני סוגי איום, ראלי וסימבולי, שכל אחד מהם נחווה בשתי רמות – ברמת הפרט וברמת הקבוצה. עוד לפי התאוריה, משתנים קדומניים (antecedents) – אישיותיים ומצביים – משפיעים הן על האיום הנתפס והן על התגובות לקבוצת ההתייחסות. כדי לבחון את תוקפה של התאוריה השיבו 402 שוטרים ממשטרת ישראל על סדרת שאלונים הנוגעים לקבוצות ההתייחסות – איום נתפס ברמת הקבוצה וברמת הפרט, תגובות רגשיות, תגובות קוגניטיביות, נטיות להתנהגות תוקפנית – וכן על שאלונים של הערכה עצמית, מוכוונות לשליטה חברתית ופרטים דמוגרפיים. לתאוריה נמצא תוקף אמפירי שהתבטא באישוש ההשערות שנגזרו ממנה ובבחינת התואם האמפירי של התאוריה על מכלול המשתנים שבה. הוברר שהתייחסות השוטרים לקבוצות המיעוט שנבחרו כקבוצות התייחסות משקפת את מגמות ההתייחסות לקבוצות אלו הרווחות באוכלוסייה היהודית, כפי שעלו במחקרים אחרים. האיום הנתפס וההתייחסות השלילית היו בסדר הזה, מן הקיצוניים אל המתונים: ערבים, חרדים, רוסים, אתיופים.
גיליונות אחרונים
הודעות
סיום שיתוף הפעולה בין האו"פ לבין מכון סאלד בהוצאה לאור של כתב העת מגמות

שיתוף הפעולה בין מכון סאלד לאוניברסיטה הפתוחה בעניין ההוצאה לאור של כתב העת "מגמות" יגיע אל קיצו בדצמבר 2020. עד אז יראו אור שני גיליונות נוספים של כתב העת: נה1 ו-נה2. החל מינואר 2021 תחסם הגישה אל ארכיון הגיליונות הקודמים באתר. לשאלות ולבירורים ניתן לפנות אל: miri@szold.org.il

3/3/2020
קול קורא לגיליון נושא: חדשנות ויזמות טכנולוגית וחברתית במדינת הסטארט-אפ

7/14/2019
קול קורא לגיליון נושא: מקומות קדושים ב"ארץ הקודש"

4/10/2019
"זה בסדר שאישה משכילה יותר מגבר, אבל לא שהיא בעבודה קבועה והוא מתנדנד"

3/18/2019
איך משאירים חרדיות באקדמיה? הסטודנטית הביא הביתה מאמר עם המילה אבולוציה- בעלה התנגד שתחזור ללמוד

דה מרקר

5/10/2018
מחקר שפורסם בכתב-העת מגמות, בהוצ' האונ' הפתוחה ומכון סולד, בנושא אלימות פיזית בין בני-זוג (ונערך בשיתוף עם האונ' העברית)

פורסם בגלי צה"ל בתכנית משפחה גרעינית

3/6/2018
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015